הוצאת דיבה ולשון הרע
לסיפור טוב יש חוקים.
בללכלך על האחרים.
בלהוציא את ה"רע" שבהם, להעביר לאחרים..
אז
בידכם טעות.
מהיום. אני מחריזה על קמפיין.
איסור מוחלט על הוצאת דיבה ולשון הרע,
משפטים בוטים אחד כלפי השני.
הקמפיין שלי הוא ללא עלות.
ללא עורכי הדין.
בכל יום יתפרסם פה עמוד מה קרה ביום קודם.
הקן של נמלים הצהובות נפרץ. כן הן לא נחמדות. כך כולם אומרים. עם ראש מורם יצאו, על חיוך מזויף של כולם הביטו. מכתב כתבו שאותו על עץ גבוה אותו תלו וידעו את המכתב יורידו הנמלים המשמיצות
שני דברים תמיד תזכור/רי
1. תחשוב לפני שתגיד.
2. קודם תבדוק את העובדות.
להיות אני עצמי. לקבל את השני כפי שהוא. לא לזלזל באחר ולא לתת לאחרים לזלזל בי. יחד עם זאת לנסות לשנות את מה שמקולקל.
אילו הייתי צריכה לשים אצבע על משהו ספציפי לא בטוח שהיה באפשרותי להאשים משהו. אהבתי את בני אדם. נשמתי אתכם, אתם אלא שהחזיקו אותי, "תמכו" בי. עד למשפט המפורסם… " מצאתי את ה…" כן. היא מצאה אותי, ומצא את… ה… אין לי שם. אינני קיימת. אני ה.. את. את מי, רוצחת, שקרנית, מזייפת, לא. אני האת.
אז תקשיבו כולם, בעיקר אלה שמצאו את… יש לכם מה להגיד, תבואו אלי תסתתרו מאחורי האופי המזויף שלכם. תביטו אל תוך עיניי שימו קלפים על השולחן. אם בכלל יש לכם אותם. לי כן, יש. קלפים. והרבה.
לחיים יש טעם. מתוק, חמוץ, מסקרן. אבל כשהחיים משוכים ואין לנו שליטה עליו העזרה מגיע מהמוח. תסמכו עליו. הוא יודע הכל. תשאלו את השאלות הנכונות ותקבלו את התשובה.
היי אתם הפוסקים בחיי של אחרים
נוגעים בסכין, וחותכים בבשר החיי,
הפרוס סתם על משטח של פתולוג…
כי אני עדיין חיי.
שוברי חיים במקום הקופות,
ממציאים סטיגמות ולא בחלומות.
אלא לא חיים שלכם, תיקחו בחשבון
כי עלי גם כך לא תעשו הון.
אני לא את מי שאתם רוצים שאהיה
אני כן, אחרי התגשמות החלומות.
ומדלגת על אריחיי השנאה .
דמויות "שבורות" מסתובבות, מחפשות חברים עם פנים של ראי. צבעים, צבעים משתנים בתוך ארון הדמיון הפותח וסוגר את דלתות המציאות העקומה.
לקבוצת האנשים נולד צל. תחילה קטן בלתי נראה כמעט שקוף, מיוחד וחכם אט אט תר אחריהם.
"רוצים להתחלף," לחש
