המראה לא מראה
אין צורך להביט דרכה.
להיות את הרגע של האמת,
נו באמת… הרי זה כואב.
באמצע הכביש הלך צל אחריו עוד שניים שומרים מרחק. נותנים לו כבוד, אמרתי לעצמי. הסקרנים נעמדו משני צדי הכביש. על גרם המדרגות שהוביל אל בניין הלא קיים. אבל הוא הבניין היה, כן. אף אחד לא גם שם חוץ מאנשי הצל. ברגע שהשמש נעלמה הסקרנים הלכו. חוץ ממני. ידעתי שהם שם, רציתי להכיר אותם, לשאול למה הם פה ומדוע לא פוסעים יחד.
ואז זה קרה….
שלושה דברים למדתי על בני אדם.
1. תקשיבו למבטים – מם מדברים.
2. שימו לב לחיוכים.
3. כן, יש אנשים טובים.
עד כה לא ראיתי אדם שטוען
" אני מכבד את כולם"
באותו רגע הייתי רוצה לברר
ומה יחס שלך אל עצמך?